התשואה על האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-30 שנה מתקרבת ל-5%, רמה שעלולה להפעיל לחץ על מניות ונכסי סיכון אחרים, תוך שהיא מושכת יותר כסף להשקעות בטוחות יותר המייצרות תשואה. המהלך משקף אי-נוחות גוברת בנוגע למדיניות הפיסקלית ולתחזית החוב ארוך הטווח.
רף 5%
תשואת האג"ח ל-30 שנה לא נסגרה מעל 5% מאז סוף 2023. כשהיא מתקרבת למחסום הפסיכולוגי הזה, משקיעים מבצעים כיול מחדש של תיקי ההשקעות שלהם. תשואות גבוהות לטווח ארוך בדרך כלל מייקרות את עלויות ההלוואות לחברות ולצרכנים, מה שעלול להכביד על רווחי החברות ועל הצמיחה הכלכלית.
תשואות עולות גם הופכות נכסים מתחרים כמו מניות לפחות אטרקטיביים. כאשר אג"ח ממשלתיות משלמות יותר, המשיכה היחסית של אחזקות מסוכנות דועכת. הדינמיקה הזו כבר נראית לעין במושבי מסחר אחרונים, שבהם שוקי המניות התקשו בעוד תשואות האג"ח טיפסו.
מעבר לבטיחות
העלייה בתשואות לטווח ארוך נובעת בחלקה מאי-ודאויות פיסקליות מתמשכות. משקיעים עוקבים אחר צרכי ההלוואות של הממשלה והמסלול של החוב הלאומי. ללא פתרון ברור באופק, התיאבון לאפשרויות בטוחות יותר המייצרות תשואה צפוי לגדול.
קרנות שוק הכסף ואג"ח ממשלתיות קצרות טווח כבר ספגו טריליוני דולרים בתזרים. כעת הקצה הארוך של העקום מתחיל להציע חלופה אטרקטיבית. עבור משקיעים שישבו על מזומנים או באג"ח קצרות טווח, האג"ח ל-30 שנה עשוי להפוך למקום חניה אטרקטיבי יותר.
השאלה המרכזית עבור השווקים היא עד כמה רחוקות התשואות יכולות לעלות. אם האג"ח ל-30 שנה ישבור באופן נחרץ את רף 5%, הדבר עלול לעורר הערכה מחדש רחבה יותר של הסיכון על פני סוגי נכסים. אם הוא ייעצר, הלחץ על מניות עלול להתפוגג — לפחות לעת עתה.
כך או כך, המסלול של התשואה יהיה נושא מרכזי להמשך הרבעון. הצעד הבא בתשואת האג"ח ל-30 שנה יגיד למשקיעים אם עליהם להיערך לסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן או לחזרה למים רגועים יותר.
