ב-16 ביולי 2010, סאטושי נקמוטו התחבר ל-Bitcointalk והשיב למשתמש שחשש שהגיבוב הכפול SHA-256 של ביטקוין עלול דווקא להחליש את אבטחת הרשת. התשובה, קצרה וטכנית, הפכה מאז לאבן יסוד במיתולוגיה של ביטקוין — במיוחד כשמחשוב קוונטי עובר מאיום תיאורטי לדאגה מעשית.
הדיון ב-Bitcointalk
משתמש הפורום 'bdonlan' שאל האם הפעלת SHA-256 פעמיים ברציפות — הגיבוב הכפול שמאבטח כל עסקת ביטקוין — עלולה ליצור חולשה. זו הייתה שאלה לגיטימית. בקריפטוגרפיה, שרשור אלגוריתמים עלול לעיתים ליצור פרצות בלתי צפויות. אבל תשובתו של סאטושי הייתה ברורה: הגיבוב הכפול הוא תכונה, לא באג.
הנימוק של סאטושי
סאטושי הסביר ש-SHA-256 כפול דווקא מגדיל את מרווח האבטחה. גם אם אחת מפונקציות הגיבוב תישבר בעתיד, השכבה השנייה עדיין תגן על הרשת. התכנון היה מכוון, גידור נגד התקדמות בקריפטואנליזה. באותה תקופה, הרעיון של מחשבים קוונטיים ששוברים SHA-256 נראה רחוק. היום, זה נושא מחקרי חי.
מחשוב קוונטי וגיבוב כפול
ההסתמכות של ביטקוין על SHA-256 כפול מוזכרת לעיתים קרובות כסיבה לכך שהרשת עשויה לשרוד מתקפה קוונטית יותר ממערכות עם גיבוב יחיד. הפוסט של סאטושי מ-2010 הניח את ההיגיון לפני שרוב האנשים בכלל שמעו על מחשוב קוונטי. הפוסט לא הזכיר קוונטית במפורש, אבל העיקרון — הגנה לעומק — ישים ישירות. חוקרים כיום בוחנים כיצד גיבוב כפול יכול לעכב יריב קוונטי, ולקנות זמן לשדרוג הרשת.
התייחסות מתמשכת
שש עשרה שנים מאוחר יותר, שרשור הפורום עדיין מוזכר בדיונים על אבטחת ביטקוין לטווח ארוך. איש לא שבר את SHA-256 עדיין, אבל השיחה עברה מ'אם' ל'מתי' הקוונטיות תהפוך לגורם. ההסבר של סאטושי נותר אבן בוחן למפתחים וחוקרים העובדים על פתרונות פוסט-קוונטיים. הפוסט הוא תזכורת שקטה לכך שחלק מהחלטות העיצוב החשובות ביותר של ביטקוין נידונו בפומבי, שנים לפני שנכרה הבלוק הראשון.
