מחירי הזהב נשארים יציבים השבוע, בעוד המשא ומתן מסיים את גיבוש הסכם השלום הביניים בין ארצות הברית לאיראן. ההסכם, הצפוי להיחתם בימים הקרובים, עשוי לסמן שינוי משמעותי בדינמיקה המזרח-תיכונית ולהשפיע על השווקים העולמיים.
מה משמעות ההסכם עבור הזהב
המשיכה של הזהב כנכס בטוח נוטה להתחזק כאשר המתחים הגיאופוליטיים גבוהים. הסכם שלום רשמי בין וושינגטון לטהראן יסיר את אחד ממוקדי החיכוך הגדולים באזור, ועלול לעמעם את הברק הזה. משקיעים נוהגים לעבור מהזהב כאשר הסיכון לעימות פוחת, ומחפשים במקומו מניות או נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר.
עד כה, התגובה הייתה מתונה. המחירים נותרו בטווח צר, מה שמרמז שהסוחרים ממתינים לחתימה בפועל לפני שינקטו בצעדים משמעותיים. האופי הזמני של ההסכם — שאינו הסדר קבוע — עשוי גם הוא לשמר חלק מההימורים על נכסים בטוחים.
האינפלציה תחת זכוכית מגדלת
ההסכם עשוי גם להשפיע על מגמות האינפלציה. סיכונים גיאופוליטיים נמוכים יותר מקלים לעתים קרובות על שיבושים בשרשרת האספקה ומפחיתים עליות מחירים של אנרגיה, שניהם מזינים את האינפלציה. אם ההסכם יוביל לזרימות נפט יציבות יותר מהמפרץ הפרסי, הדבר עשוי לסייע בקירור לחצי המחירים בארה"ב ובאירופה. נגידי בנקים מרכזיים הצופים בנתוני האינפלציה ישימו לב היטב.
אבל זה לא הימור חד-כיווני. כמה אנליסטים מציינים כי דטנטה עם איראן עשויה לעודד את הפדרל ריזרב לשמור על ריביות גבוהות יותר לאורך זמן, אם הכלכלה תקבל תנופת צמיחה מהפחתת אי-הוודאות. זה יהיה שלילי עבור הזהב, שמתקשה בסביבת ריביות גבוהות.
טקס החתימה לא נקבע בפומבי, אך מקורות דיפלומטיים מציינים שהוא נמצא במרחק ימים ספורים. לאחר שהדיו יתייבש, השווקים יקבלו תמונה ברורה יותר האם ההסכם עומד בהבטחתו — והאם מחיר הזהב היציב הוא השקט שלפני מכירה, או פשוט הפסקה בעלייה ממושכת.
