קוינבייס פרסמה את סדרי העדיפויות שלה למעבר העתידי של ביטקוין לעידן הפוסט-קוונטי, ומוסרת לאקוסיסטם שהיערכות מוקדמת היא הגישה ההגיונית היחידה. הבורסה אומרת ששדרוגי חתימות והעברת כספים צריכים להתחיל הרבה לפני שאיום קוונטי יהפוך למיידי — החלופה היא שיפוץ חפוז ואד-הוק של הבלוקצ'יין היקר ביותר שקיים. זו הפעם הראשונה שבורסה אמריקאית גדולה מציגה עמדה מסודרת לגבי האופן שבו ביטקוין צריך להתמודד עם סיכון מחשוב קוונטי.
למה קוינבייס מדברת על זה עכשיו
מחשבים קוונטיים לא שוברים את ביטקוין היום. קוינבייס לא טוענת אחרת. אבל העבודה הטכנית הכרוכה בהחלפת סכמת החתימה של ביטקוין נמדדת בשנים, לא בשבועות, והיא נוגעת בכל דבר: ארנקים, בורסות, נאמנים, מאגרי כרייה, חותמים חומרתיים, אחסון קר. התחלה מאוחרת לא רק אומרת מאמץ בהול. היא אומרת שחלון ההגירה מתכווץ עד לנקודה שבה הרשת צריכה לקבל החלטות תחת לחץ.
הקדמה מאפשרת למפתחים לבדוק הצעות, להתווכח על פשרות ולהריץ אותן בפומבי לפני שמשהו הופך דחוף. זו כל הנקודה של מסמך קוינבייס. הבורסה ממסגרת את העבודה כבעיית תזמון, לא כבעיית קריפטוגרפיה.
עיצובים גמישים על פני נוקשים
הנקודה החדה ביותר ברשימה של קוינבייס היא העדפתה לעיצובים גמישים. סכמת החתימה הנוכחית של ביטקוין טבועה עמוק בפרוטוקול, וכל תחליף חייב להתקיים לצד כתובות קיימות במשך זמן רב. קוינבייס טוענת שיש לבנות מסלולי שדרוג כך שהגירות עתידיות לא ידרשו את אותו סוג של מאמץ תיאום חד-פעמי ובעל סיכון גבוה.
פירוש הדבר הוא להעדיף הצעות שמשאירות מקום לאיטרציה. זה גם אומר להשלים עם העובדה שסכמת החתימה הפוסט-קוונטית הראשונה שביטקוין יאמץ כנראה לא תהיה האחרונה שהוא אי פעם יצטרך. גמישות עדיפה על אופטימליות כשהחלופה היא להינעל לעיצוב שנבחר עשור לפני שהאיום באמת מופיע.
בעיית העברת הכספים
חתימות הן רק חצי מהסיפור. קוינבייס גם סימנה את העברת הכספים כעדיפות — העבודה המכנית של העברת מטבעות מכתובות פגיעות לקוונטים לחדשות. קל לומר את זה, קשה לעשות. לביטקוין אין מרשם גלובלי של מי מחזיק מה, ומטבעות רדומים הם המקרה הקשה מכולם. יש כתובות שלא זזו למעלה מעשור. ייתכן שבעליהן לא ניתנים להשגה, לא אכפת להם, או שאינם קיימים עוד.
אין כאן תשובה נקייה, וקוינבייס לא מעמידה פנים שיש כזו. הבורסה אומרת שהשיחה צריכה להתקיים מוקדם, כשהסיכונים עדיין תיאורטיים. ברגע שיהיה איום קוונטי אמין, כל אפשרות תהיה גרועה יותר וכל ויכוח יתעצם.
מי בעצם יעשה את העבודה
קוינבייס יכולה לפרסם סדרי עדיפויות. היא לא יכולה לכפות על ביטקוין לאמץ אותם. שינויים בפרוטוקול עוברים דרך הצעות לשיפור ביטקוין (BIPs), סקירה של מפתחים וקונצנזוס גס בקרב מפעילי צמתים וכורים — תהליך שהוא איטי בכוונה ואין לו מנכ"ל. הבורסה היא קול אחד בחדר הזה, וקול בעל מניעים מסחריים.
עם זאת, המסמך חשוב porque קוינבייס מחזיקה בנאמנות הרבה ביטקוין של לקוחות. אם הבורסה האמריקאית הגדולה ביותר מתחילה לבנות כלים פנימיים סביב הצעות חתימה מסוימות, זה אות אמיתי לגבי אילו עיצובים ייבחנו ראשונים. היישום הולך אחרי התמריצים.
הצעד הקונקרטי הבא הוא שמפתחים יגיבו ברשימות התפוצה ובתוך ה-BIPs עצמם. קוינבייס לא קבעה לוח זמנים להצעה רשמית, והיא לא התחייבה לממן עבודה ספציפית — רק לסדרי העדיפויות שהיא חושבת שהאקוסיסטם צריך לאמץ. האם סדרי העדיפויות האלה יעצבו את מסלול השדרוג בפועל או יאוחסנו כדעה של בורסה אחת — זו השאלה הפתוחה. לכל מי שמחכה שלביטקוין תהיה תוכנית קוונטית יש עכשיו מסמך להתווכח איתו.
