ריפל (Ripple) מנסה להיכנס לשוק הקריפטו הטורקי, שאותו היא מעריכה ב-200 מיליארד דולר. המהלך מתמקד בשירותי משמורת בנקאית ובסטייבלקוינים מגובי דולר, שני מוצרים שלדברי ריפל מעוררים עניין בקרב צרכנים ועסקים טורקיים המחפשים דרכים לשמור על ערך מחוץ ללירה.
החברה קושרת את האסטרטגיה המקומית שלה לשני כוחות שלדבריה מעצבים מחדש את השוק: לחץ מטבע מתמשך וסביבה רגולטורית שעדיין מתפתחת. הפרשנות של ריפל היא שהמוסדות עוקבים אחרי לקוחותיהם אל תוך עולם הקריפטו, ולא מובילים אותם.
למה טורקיה, ולמה עכשיו
שוק הקריפטו של טורקיה גדל מספיק כדי שריפל תסכים לנקוב בסכום של 200 מיליארד דולר עבורו. זה לא מספר של מה בכך, אפילו עבור חברה שפועלת בעשרות מסלולים.
הצניחה המתמשכת של הלירה היא הרקע. כאשר מטבע מקומי מאבד מערכו בהתמדה, נכסים נקובים בדולר הופכים לאמצעי שמירת ערך כברירת מחדל. ריפל אומרת שדינמיקה זו דוחפת גם משתמשים קמעונאיים וגם עסקים לעבר סטייבלקוינים מגובי דולר, המציעים תשתיות קריפטו ללא חשיפה מלאה לנכס תנודתי.
הרגולציה היא החצי השני. הכללים של טורקיה לנכסים דיגיטליים הולכים ומתגבשים, וריפל מציגה את ההתפתחות הזו כתנאי מוקדם למוצרים המוסדיים שהיא רוצה למכור. משמורת היא הדוגמה הברורה ביותר. בנקים לא מחזיקים קריפטו כפי שבורסה עושה, והם לא ייגעו בזה בלי מסגרת שהם יכולים להצביע עליה.
משמורת היא החלק השקט
ההצעה של ריפל לבנקים הטורקיים אינה עוסקת במסחר. היא עוסקת באחסון. החברה מציעה תשתית משמורת כך שמוסדות פיננסיים יוכלו להחזיק נכסים דיגיטליים עבור לקוחותיהם בלי לבנות את התשתית בעצמם.
זה חשוב כי הביקוש שריפל מתארת כבר קיים. צרכנים ועסקים בטורקיה מקבלים גישה לאחסון קריפטו, לפי החברה, והמוסדות שמשרתים אותם זקוקים למקום לשים בו את הנכסים הללו. בניית משמורת בתוך הבית היא יקרה ואיטית. שכירתה מספק שכבר פועל חוצה גבולות היא מהירה יותר.
ריפל לא ציינה עם אילו בנקים טורקיים היא עובדת, או כמה התקדמו העסקאות. המסגור הציבורי של החברה הוא כיווני: זה השוק, אלה המוצרים, וחלון הרגולציה נפתח.
סטייבלקוינים כנקודת הכניסה
סטייבלקוינים מגובי דולר הם החצי המעניין יותר של האסטרטגיה. הם פותרים בעיה ספציפית בטורקיה: כיצד להחזיק משהו הצמוד לדולר בלי לעזוב את מערכת האקוסיסטם של הקריפטו. עבור עסקים שמנפיקים חשבוניות בדולרים או צרכנים שרוצים חיסכון מחוץ ללירה, האטרקטיביות ברורה.
ההימור של ריפל הוא שסטייבלקוינים יהפכו לנקודת הכניסה עבור מוסדות שעדיין חוששים מקריפטו תנודתי. בנק יכול להציע ללקוחותיו טוקן מגובה דולר עם סיפור סיכון ברור יותר מזה של ביטקוין. ברגע שמשמורת ומסילות סטייבלקוין יהיו במקום, לשאר חבילת המוצרים יהיה היכן להתקיים.
יש כאן גם היבט תחרותי. שוק הקריפטו של טורקיה משך בורסות, חברות תשלומים, וכעת גם ספקי תשתית. ריפל ממקמת את עצמה כשכבה הפונה לבנקים ולא כאפליקציה לצרכן, מה שמונע ממנה תחרות ישירה עם הבורסות שכבר יש להן משתמשים קמעונאיים.
מה שעדיין לא פתור
ריפל לא קבעה לוח זמנים להתרחבותה בטורקיה. אין תאריכי השקה, אין שותפים בנקאיים בשמם, אין פרטים על אילו סטייבלקוינים היא תתמוך או כיצד המשמורת תיבנה תחת הכללים המקומיים.
השאלה הרגולטורית היא זו שכדאי לעקוב אחריה. המסגרת של טורקיה מתפתחת, והאסטרטגיה של ריפל תלויה בכך שהבנקים ירגישו בנוח עם משמורת נכסים דיגיטליים. אם הכללים יגובשו בצורה ישימה, לחברה יש נתיב. אם לא, השוק של 200 מיליארד דולר יישאר מספר במצגת.
לעת עתה, ריפל עושה מה שעשתה בשווקים אחרים: מזהה מסלול שבו הצרכנים כבר עברו, ואז מוכרת את התשתית למוסדות שמנסים להדביק את הפער.
