סירובו של ממשל טראמפ לרכך את גישתו כלפי איראן צפוי להאריך את העימות הנוכחי, כך לפי אנליסטים העוקבים אחר ההשלכות. העמדה הנוקשה מצמצמת עוד יותר את הסיכויים הקלושים ממילא לפתרון דיפלומטי, ומאיימת לערער את יציבותו של אזור שכבר נתון במתח, כאשר השווקים הגלובליים מתחילים לתמחר את הסיכון לסכסוך ממושך.
מדוע העמדה חשובה
מאז כניסתו לתפקיד, טראמפ ניהל מדיניות של לחץ מירבי על טהראן, פרש מהסכם הגרעין והטיל מחדש סנקציות. האסטרטגיה נועדה לאלץ את איראן לחזור לשולחן המשא ומתן בתנאים נוקשים יותר, אך במקום זאת היא הקשיחה את העמדות משני הצדדים. התוצאה: מעגל הסלמה שאינו מראה סימני רגיעה.
בהיעדר רמפה דיפלומטית ברורה, הסיכון לטעויות בחישוב גדל. גורמים איראניים הזהירו שוב ושוב כי לא ידברו תחת איום, בעוד הבית הלבן גילה מעט תיאבון לפשרה. הקיפאון מותיר את האזור בהיערכות לעימותים נוספים – בין אם באמצעות כוחות פרוקסי, מבצעי סייבר או תקריות צבאיות ישירות.
השפעה על היציבות האזורית
השכנים חשו בעומס. מדינות המפרץ, הנשענות על יצוא אנרגיה יציב, מתמודדות עם האפשרות שנתיבי שילוח יופרעו אם המתיחות תגלוש לעימות גלוי. עיראק ולבנון, שכבר שבריריות, עלולות להיגרר לכל התבערה רחבה יותר. הנוכחות הצבאית האמריקאית במפרץ נותרת גבוהה, תזכורת גלויה לכך שהמצב עלול להפוך לחם במהירות.
גם ללא עימות גדול, חיכוך ברמה נמוכה מנקז משאבים ותשומת לב מאתגרים אזוריים אחרים, כמו שיקום לאחר שנים של מלחמה או התמודדות עם איומים לא-מדינתיים. ככל שהעימות נמשך זמן רב יותר, כך חודרת חוסר היציבות עמוק יותר לתוך הכלכלות והמערכות הפוליטיות המקומיות.
השלכות שוק
המשקיעים עוקבים מקרוב. מחירי הנפט כבר עלו על רקע חששות כי משבר ממושך עלול לחנוק את ההיצע ממצר הורמוז. עלייה מתמשכת תחלחל דרך האינפלציה העולמית, ותפגע בצרכנים ובבנקים מרכזיים המנסים לרסן לחצי מחירים. שוקי המניות במזרח התיכון ומחוצה לו הפכו תנודתיים יותר ככל שכל סבב רטוריקה חדש מעלה את ההימור.
נכסי מקלט בטוח – זהב, הדולר האמריקאי, אג"ח ממשלתיות – חוו עליות ביקוש תקופתיות. אך אי-הוודאות פועלת לשני הכיוונים: זהירות יתרה עלולה להקפיא השקעות, בעוד כל רמז להסלמה עלול לעורר עליות פתאומיות. המצב מותיר את הסוחרים מנחשים בכל צעד.
תחזית דיפלומטית
מאמצים של מתווכים אירופיים ואסייתיים לחדש את השיחות זכו להתקדמות מועטה. התעקשות הממשל על תנאים מוקדמים – כמו הפסקת כל פעילויות ההעשרה באיראן – נתפסת בעיני רבים כבלתי ריאלית בטהראן. מנגד, הנהגת איראן מתמודדת עם לחץ פנימי להפגין כוח, לא פשרה.
התוצאה היא ואקום דיפלומטי שאף מעצמה גדולה לא הצליחה למלא. מחזור הבחירות לנשיאות ארה"ב מוסיף רובד נוסף של אי-וודאות: שינוי בוושינגטון עשוי לשנות את הגישה, אך לעת עתה, הקו הנוקשה נקבע. האם מישהו משני הצדדים ימצמץ לפני כן נותרה השאלה הפתוחה.
