הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו ביצוע המורה לפדרל ריזרב לבחון כיצד חברות לא-בנקאיות יכולות לגשת למערכות התשלום הלאומיות. המהלך עשוי לשנות את הנוף התחרותי בין בנקים מסורתיים לחברות פינטק, ועלול להעניק לשחקנים חדשים יותר הזדמנות הוגנת בתשתית המערכת הפיננסית האמריקאית.
מה הצו עושה
הצו הביצועי אינו משנה שום כללים בעצמו. במקום זאת, הוא מורה לפדרל ריזרב לערוך סקירה של גישה לא-בנקאית למסלולי תשלום — הרשתות שמעבירות כסף בין חשבונות. זה כולל את השירותים של הפדרל ריזרב עצמו, כמו פדוויר ופדנאו, וכן מערכות פרטיות כמו ACH ורשתות כרטיסים.
בנקים שלטו זה מכבר בגישה למסלולים אלה, ולעתים קרובות טענו שכניסת גופים לא-בנקאיים מהווה סיכונים בנושאי אבטחה, הון ופיקוח. הצו מאותת שהממשל רוצה שהפדרל ריזרב יבחן לעומק האם חסמים אלה מוצדקים — או שמא הם פשוט מגנים על השחקנים הקיימים.
עבור חברות פינטק, גישה ישירה למסלולי תשלום יכולה להביא לעלויות נמוכות יותר ולהסדר מהיר יותר. כיום, חברות פינטק רבות נאלצות לשתף פעולה עם בנק כדי להעביר כסף, לשלם עמלות ולהתמודד עם שכבות נוספות של מורכבות. אם סקירת הפדרל ריזרב תוביל לגישה רחבה יותר, חברות אלה יוכלו להתחרות באופן ישיר יותר במחיר ובמהירות.
הצו עשוי ליישר את המגרש, כפי שמציינות העובדות. זה לא מבטיח שינויים — אבל זה מציב שאלה רשמית בפני הבנק המרכזי. ובגיבוי של טראמפ, לסקירה יש משקל פוליטי.
האינטרס של תעשיית הבנקאות
לבנקים המסורתיים יש סיבה לעקוב מקרוב. אם גופים לא-בנקאיים יקבלו גישה קלה יותר, זה עלול לשחוק יתרון מרכזי: שליטה בתשתית התשלומים. בנקים מרוויחים עמלות מעיבוד תשלומים ומשירות כמתווך עבור שותפי פינטק. גישה ישירה יותר עבור חברות פינטק עלולה לצמצם הכנסה זו.
במקביל, בנקים הזהירו זה מכבר מפני סיכונים. הם טוענים שגופים לא-בנקאיים אינם כפופים לאותן דרישות הון ונזילות, וכי הענקת גישה ישירה להם עלולה לפתוח את המערכת לחוסר יציבות או הונאה. סקירת הפדרל ריזרב תצטרך לשקול חששות אלה מול המטרה של תחרות.
הצו אינו קובע לוח זמנים לסקירה. הפדרל ריזרב מקבל כעת את המשימה להחליט כיצד להמשיך — והאם להמליץ על שינויים לקונגרס או באמצעות חקיקה משלו.
