חברות ההיפר-סקייל (AI hyperscalers) לווות יותר. משרד האוצר האמריקאי לווה יותר. הביקוש הכפול הזה לאשראי עשוי לדחוף את הריביות למעלה, ואם זה יקרה, הזהב ושווקי הסחורות האחרים צפויים לחוש בלחץ.
הגל של הלוואות
חברות ההיפר-סקייל — החברות שמנהלות מרכזי נתונים ענקיים לענן ו-AI — ניצלו את שוקי החוב כדי לממן את ההתרחבות. הצרכים ההוניים שלהן גדלים ככל שהן בונות את התשתית לתמיכה בעומסי העבודה של הבינה המלאכותית. במקביל, ההוצאות של ממשלת ארה"ב עלו, מה שמכריח את האוצר למכור יותר איגרות חוב כדי לכסות את הגירעון. שני הכוחות האלה מושכים באותה מאגר אשראי זמין.
כאשר הביקוש להלוואות עולה, המלווים יכולים לגבות יותר. זה המכניקה הבסיסית בפעולה כאן. ככל שההיפר-סקייל והאוצר צריכים יותר, כך גדל הלחץ למעלה על הריביות.
הקשר לריבית
עלויות הלוואה גבוהות נוטות להתפשט במשק. עבור שוקי הסחורות, הקשר הוא ישיר. כשהריבית עולה, העלות של החזקת נכסים ללא תשואה כמו זהב עולה. משקיעים יכולים להשיג תשואה טובה יותר מאגרות חוב או מזומן, ולכן הקסם של הזהב פוחת.
הסחורות בכלל רגישות לתנודות הריבית. ריביות גבוהות יכולות להאט את הצמיחה הכלכלית, מה שמפחית את הביקוש לחומרי גלם. אבל לזהב יש תפקיד מיוחד — הוא נתפס לעתים קרובות כגידור נגד אינפלציה ואי-ודאות. זה הופך את התגובה שלו לעליית הריביות למורכבת יותר, אבל המגמה ברורה: ריביות עולות בדרך כלל מכבידות על מחירי הזהב.
אם מגמת ההלוואות נמשכת, עליות ריבית הופכות לסבירות יותר. זה חדשות רעות לשורי הזהב. המתכת כבר עברה ריצה תנודתית, וכל עלייה מתמשכת בריבית עלולה להאיץ את הירידה שלה.
סחורות אחרות עלולות ללכת בעקבות. מתכות בסיסיות, אנרגיה ומוצרים חקלאיים חשים בחנק כשעלויות ההלוואה עולות. אבל הזהב הוא זה שהמשקיעים צופים בו ראשון, כי הוא ערך המחסן הקלאסי כשדברים לא בטוחים.
השאלה הפתוחה
המפתח הוא כמה הלוואות נוספות בדרך. חברות ההיפר-סקייל לא מראות סימני האטה בבניית ה-AI שלהן. הצרכים ההוצאותיים של האוצר לא מתכווצים גם. אם שני הצדדים ממשיכים לדחוף לשוק האשראי, הריביות ימשיכו לעלות.
השאלה כעת היא האם עלייה זו מספיקה כדי לדחוף את הזהב לירידה מתמשכת. זה תלוי איך ההלוואות יתפתחו בחודשים הבאים.
