הפרלמנט של יפן עומד להעביר הצעת חוק מקיפה שתסדיר מטבעות קריפטוגרפיים בדומה למניות, כאשר המסגרת החדשה צפויה להיכנס לתוקף בשנת 2027. המהלך מציב את טוקיו כאחת הכלכלות הגדולות הראשונות שמשלבות נכסים דיגיטליים באותה מסגרת משפטית כמו ניירות ערך מסורתיים — איתות ברור לכך שהמחוקקים רוצים גם לעודד חדשנות וגם לעמוד בקצב הביקוש הגובר לשירותי קריפטו.
מה החוק עושה
החקיקה, שנמצאת בשלביה הסופיים, תחייב בורסות קריפטו, ספקי ארנקים וחברות קשורות באותה פיקוח כמו ברוקראז' מניות וסוחרי ניירות ערך. המשמעות היא דרישות רישוי, עתודות הון, תקני דיווח והגנות למשקיעים הדומות לאלו הקיימות בשוקי המניות. מדובר בשינוי מכוון: להתייחס לקריפטו לא כאל סוג נכסים שולי אלא כמוצר פיננסי מיינסטרים.
מדוע המחוקקים פעלו עכשיו
יפן הייתה זה מכבר שחקן זהיר בעולם הקריפטו. לאחר פריצת Coincheck ב-2018, הרשות לשירותים פיננסיים (FSA) החמירה את הכללים סביב אבטחת הבורסות. אך הצעת החוק החדשה הולכת רחוק יותר. הממשלה אומרת שגם ביקוש פנימי — מצרכנים ועסקים יפניים — וגם לחץ חיצוני ממתחרים גלובליים שמקדמים מדיניות פרו-קריפטו, הפכו את השארת הנכסים הדיגיטליים באזור אפור רגולטורי לבלתי אפשרית. הצעת החוק נועדה לתת לתעשייה בסיס משפטי ברור, דבר שמנהלים ביקשו זמן רב.
מה ישתנה ב-2027
תאריך הכניסה לתוקף נקבע ל-2027, מה שנותן לבורסות ולחברות אחרות כשנה להסתגל. במהלך חלון זה, צופים כי הרגולטורים יפרסמו כללי יישום מפורטים. חברות שלא יעמדו בסטנדרטים החדשים עלולות לאבד את הרישיונות שלהן. ציר הזמן אינו מקרי: הוא נותן לשוק זמן להתאים עצמו ללא מהומה משבשת.
הצעד הקונקרטי הבא
ההצבעה הפרלמנטרית צפויה בתוך ימים. לאחר שתעבור, המיקוד יעבור לתהליך קביעת הכללים של ה-FSA — ולשאלה אם מדינות אחרות ילכו בעקבות יפן. לעת עתה, עצם העברת החוק הוא הסיפור.
