הנשיא טראמפ טען השבוע כי תקיפות צבאיות אמריקאיות סיכלו בהצלחה את השאיפות הגרעיניות של איראן. הטענה מגיעה כאשר הממשל נשען בכבדות על כוח צבאי על פני ערוצים דיפלומטיים, שינוי שעלול להצית מתיחות אזורית ולערער עוד יותר את היחסים המתוחים ממילא בין ארה״ב לאיראן.
הטענה
טראמפ לא סיפק פרטים על העיתוי או היקף התקיפות. הצהרתו מהווה אמירה ישירה לכך שפעולה צבאית אמריקאית — לא משא ומתן — הכשילה את תוכנית הגרעין של טהראן. הממשל טען זה מכבר כי הדיפלומטיה עם איראן נכשלה, וטענה זו נראית כמחזקת את העמדה הזו.
סיכונים של גישה צבאית ראשונה
בהעדיף כוח על פני שיחות, הבית הלבן עשוי להמר שפעולה נחרצת יכולה לשתק לצמיתות את יכולותיה של איראן. אך החישוב נושא סיכונים. עמדה צבאית כבדה עלולה לעורר תגמול, להעמיק חוסר אמון ולדחוק יריבים לפינות אגרסיביות יותר. במזרח התיכון, שבו בריתות מתחלפות במהירות, עימות בודד עלול להדהד החוצה.
השפעה על יחסי ארה״ב-איראן
היחסים בין וושינגטון לטהראן קפואים כבר שנים. כל פעולה צבאית ישירה, גם אם תצליח, מקשה על חזרה לדיפלומטיה. ההנהגה האיראנית עלולה לראות בתקיפות הצהרת עוינות, לא מבצע מוגבל. תפיסה זו עלולה לסגור את הדלת בפני שיחות עתידיות לחלוטין, ולהשאיר את שני הצדדים במעגל של הסלמה.
יציבות גיאופוליטית גלובלית
ההשפעה הרחבה יותר חורגת מעבר לשתי המדינות. בנות ברית ויריבות כאחד צופות כיצד ארה״ב מטפלת באיראן. תקדים של פעולה צבאית חד-צדדית עלול לערער שווקים גלובליים, לשנות מחירי אנרגיה ולסדר מחדש בריתות ביטחוניות. מדינות התלויות בנתיבי שיט יציבים במפרץ או שיש להן שאיפות גרעיניות משלהן עוקבות מקרוב.
מה שנותר ללא תשובה הוא האם התקיפות אכן סיימו את השאיפות הגרעיניות של איראן — או רק דחו אותן. והאם הממשל ינקוט כל רמפה דיפלומטית, או ימשיך להסתמך על כוח צבאי בלבד.
