חברות בריטיות מגבירות את גיוס המומחים לבינה מלאכותית, גם כשהן מצמצמות את מספר העובדים בתחומים אחרים, כך עולה מנתוני גיוס עדכניים. המגמה משקפת זינוק בביקוש למיומנויות בינה מלאכותית שמעצבת מחדש את שוק העבודה במדינה, מרחיבה את הפער בין עובדים מיומנים לבין עובדים פחות מיומנים, ומגבירה את התחרות על מאגר כישרונות מוגבל.
מדוע גיוס הבינה המלאכותית מזנק
\nמעסיקים בכל המגזרים – מפיננסים ועד קמעונאות – משקיעים משאבים רבים בצוותי בינה מלאכותית. פרסומי משרות לתפקידים כמו מהנדס למידת מכונה, מדען נתונים ומנהל מוצר בינה מלאכותית עלו בחדות בשנה האחרונה. הדחף נובע מהאמונה שבינה מלאכותית יכולה להוזיל עלויות, להגביר פרודוקטיביות ולפתוח מקורות הכנסה חדשים. אך לשינוי זה יש מחיר: רבות מאותן חברות מצמצמות בשקט תפקידים אחרים, בעיקר בתחומים אדמיניסטרטיביים, שירות לקוחות ותפקידים משרדיים שבינה מלאכותית יכולה לבצע אוטומציה או לייעל.
חברת גיוס אחת מלונדון דיווחה שמשרות פנויות הקשורות לבינה מלאכותית מהוות כיום כמעט אחת מכל חמש משרות טכנולוגיה, לעומת אחת מכל עשר לפני שנתיים. במקביל, מספר המשרות הפנויות הכולל בבריטניה ירד במעט, מה שמרמז שגיוס הבינה המלאכותית "אוכל" תפקידים אחרים במקום להוסיף לתעסוקה הכוללת.
ההשפעה על כוח העבודה הרחב
\nההשלכות כבר נראות לעין. עובדים ללא מיומנויות בינה מלאכותית מתקשים יותר למצוא עבודה או לנהל משא ומתן על העלאות שכר. חלקם פוטרו כשתפקידיהם עברו אוטומציה או אוחדו. המגמה בולטת ביותר בענפים כמו בנקאות, שבה צ'אטבוטים מטפלים בפניות לקוחות ואלגוריתמים מעבדים בקשות להלוואות, ובתחום הלוגיסטיקה, שבו אוטומציה במחסנים מפחיתה את הצורך בעבודה ידנית.
איגודים מקצועיים העלו חששות בנוגע לעקירת משרות והצורך בתוכניות הכשרה מחדש. אך עד כה, יוזמות ממשלתיות להכשרת עובדים מתקשות לעמוד בקצב השינויים. ועדה פרלמנטרית שנערכה לאחרונה שמעה שבריטניה מסתכנת ביצירת שוק עבודה דו-שכבתי: קבוצה קטנה ומתוגמלת היטב של מומחי בינה מלאכותית, ומאגר גדול יותר של עובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך.
הפערים הכלכליים מתרחבים
\nגיוס הבינה המלאכותית גם מחריף את אי-השוויון בהכנסות. השכר למומחי בינה מלאכותית זינק ב-20% עד 30% בשנה האחרונה, כשהתפקידים הבכירים מגיעים לשכר של שש ספרות. לעומת זאת, השכר במשרות רבות ברמת מיומנות בינונית קפא או ירד במונחים ריאליים. הפער בולט במיוחד בלונדון ובדרום-מזרח אנגליה, שם מרוכזות רוב משרות הבינה המלאכותית, ומשאיר אזורים אחרים מאחור.
כלכלנים מזהירים שבלי התערבות, הפער עלול להעמיק. חברות קטנות, שאינן יכולות להתחרות על כישרונות בינה מלאכותית, עלולות לאבד גובה למתחרות גדולות יותר. ועובדים שיאבדו את מקום עבודתם לאוטומציה עלולים להתקשות להכשיר את עצמם מחדש לתפקידים חדשים, במיוחד אם אין להם גישה לחינוך בר השגה או להכשרה במיומנויות דיגיטליות.
התחרות על כישרונות מתחממת
\nהמרוץ אחר כישרונות בינה מלאכותית הוא עזה. חברות חוטפות עובדים זו מזו, ומציעות בונוסי חתימה, אופציות למניות וגמישות בעבודה מרחוק. חלקן אף מגייסות מחו\"ל, אם כי הגבלות ויזה וביורוקרטיה הקשורה לברקזיט מקשים על כך. התוצאה היא שוק עבודה הדוק שבו אפילו משרות בינה מלאכותית ברמה בינונית מושכות עשרות מועמדים – אך רבים מהמועמדים חסרים את הניסיון הספציפי שמעסיקים רוצים.
סטארטאפים וחברות בצמיחה נמצאות בלחץ מיוחד. הן לרוב אינן יכולות להשתוות לשכר ולהטבות שמציעות חברות טכנולוגיה גדולות או בנקים מבוססים. חלקן פנו לקבלנות או לגיוס עובדים זוטרים והכשרתם בתוך החברה, אך זה דורש זמן וכסף.
הממשלה צפויה לפרסם נייר עמדה בנושא בינה מלאכותית ושוק העבודה בהמשך השנה. סביר שהיא תיתקל בלחץ לטפל בהכשרה מחדש, בחוקי ההגירה לעובדים מיומנים ובפערים אזוריים. לעת עתה, המסר מהנתונים ברור: בינה מלאכותית מעצבת מחדש את שוק העבודה בבריטניה, ולא כולם מרוויחים ממנה באופן שווה.
