חוק בהירות הקריפטו נכשל בסנאט, והבית הלבן מאשים בכך את הדמוקרטים. הצעת החוק — הניסיון הרציני ביותר עד כה להעניק לשווקי הקריפטו בארה"ב מסגרת רגולטורית אחת וקוהרנטית — מתה כעת בקונגרס הזה. הכישלון לא הורג רק פיסת חקיקה אחת. הוא מסבך כל מאמץ בטווח הקרוב להעביר כללים פדרליים מגובשים לקריפטו, והוא מותיר את שאלות יציבות השוק שהניעו את הצעת החוק בדיוק במקום שבו היו.
הצעת חוק שלא הצליחה למצוא רצפה
פרטי ספירת הקולות לא פורסמו, ואף חבר לא התייצב כדי לזקוף לזכותו את טביעתה. מה שכן ברור הוא של"חוק בהירות הקריפטו" לא היו הקולות כדי להתקדם, ואיש בלשכה לא היה מוכן לשרוף הון פוליטי בניסיון להשיג אותם. כך מתה הצעת חוק בלי רגע כותרת דרמטי — היא פשוט נגמרת לה המסלול. החלטת הבית הלבן לנקוב בפומבי בדמוקרטים כגורם הפכה הפסד פרוצדורלי להפסד פוליטי.
משחק ההאשמות נוחת במהירות
ההצבעה על הדמוקרטים הייתה המהלך הראשון של הבית הלבן לאחר הכישלון, והוא לא היה עדין. המסר היה שהצעת החוק מתה כי מפלגה אחת לא הסכימה להתפשר. אם זה הוגן תלוי את מי שואלים, אבל התוצאה זהה: שני הצדדים רחוקים כעת יותר בנושא הקריפטו ממה שהיו לפני ההצבעה. "חוק בהירות הקריפטו" היה זקוק לגיבוי דו-מפלגתי כדי לשרוד בסנאט. הוא לא קיבל אותו. וברגע שהבית הלבן סימן את ההפסד כסיפור של סיכול דמוקרטי, הגרסה הבאה של הצעת החוק הזו מתחילה מנקודת פתיחה גרועה יותר.
מה הכישלון באמת עולה
בלי החוק, עדיין אין תשובה פדרלית אחת לשאלות הבסיסיות שהתעשייה שואלת כבר שנים: איזה רגולטור מפקח על מה, כיצד מסווגים טוקנים, ואילו חובות גילוי חלות. הפער לא מקפיא את השוק, אבל הוא משאיר את הקרקע נעה. חברות שרצו פתרון חקיקתי צריכות כעת להמשיך לנחש את עמדת האכיפה במקום זאת. כישלונו של "חוק בהירות הקריפטו" גם גורם לארה"ב להיראות כאילו היא לא מצליחה לסדר את ביתה שלה בעוד שטחי שיפוט אחרים מתקדמים עם מסגרות משלהם.
לאן זה משאיר את הניסיון הבא
איש לא אמר שהצעת חוק מתוקנת בדרך, ואין לוח זמנים לאחת. הבית הלבן לא אותת אם ינסה שוב או יניח לנושא לשקוע. הדמוקרטים לא הגיבו בפומבי להאשמה. לעת עתה, "חוק בהירות הקריפטו" הוא הצעת חוק כושלת בלי יורש, והקרע המפלגתי שהוא חשף הוא המכשול העיקרי לזו הבאה. אם גרסה חדשה אכן תופיע, היא תצטרך להיכתב כך שתשרוד סנאט שזה עתה הוכיח שלא הצליח להעביר את הקודמת.
