נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג הגיעו להסכם לשמור על מיצר הורמוז פתוח לשיט בינלאומי, הסכם נדיר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם על רקע ההסלמה במתיחות בין וושינגטון לטהראן.
ההסכם נחתם על רקע חששות גוברים שהעימות עם איראן עלול לשבש את נתיב המים הצר, דרכו עובר נפח עצום של הנפט העולמי. אף צד לא פרסם פרטים על האופן שבו תיאכף או תיעקב ההתחייבות.
מדוע מיצר הורמוז חשוב
מיצר הורמוז מחבר את המפרץ הפרסי למפרץ עומאן ולאוקיינוס הפתוח. כחמישית מהנפט העולמי עובר דרכו מדי יום, מה שהופך אותו לנקודת חנק קריטית לשוקי האנרגיה העולמיים. כל חסימה – בין אם ממוקשים, מעימות ימי או ממשחקי כוח פוליטיים – עלולה להקפיץ את מחירי הנפט הגולמי ולשבש שרשראות אספקה הנשענות על נפט גולמי מהמפרץ.
איראן איימה זה מכבר לסגור את המיצר בתגובה לסנקציות מוחמרות או ללחץ צבאי. האיום מרחף מעל האזור במשך שנים, אך ההסלמה האחרונה ברטוריקה בין ארה"ב לאיראן החייתה את החששות הללו. החלטתו של טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ולהטיל מחדש סנקציות דחפה את טהראן לקצה, כאשר מפקדים איראנים מאיימים מעת לעת לחסום משלוחי נפט אם היצוא שלהם יקוצץ לאפס.
הסכם נדיר
ההסכם בין טראמפ לשי מסמן ששני המנהיגים רואים במעבר החופשי במיצר אינטרס משותף, גם כשהם מתנגשים בנושאי סחר וטכנולוגיה. עבור שי, הבטחת זרימת נפט יציבה מגינה על ביטחון האנרגיה של סין – סין היא יבואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, וחלק ניכר מהנפט הזה מגיע מהמפרץ. עבור טראמפ, ההסכם מחזק את טענת הממשל שלו שהוא יכול לנהל את משבר איראן מבלי לגרור מלחמה רחבה יותר במזרח התיכון.
זהו רגע בולט של שיתוף פעולה בין שתי מדינות שבילו חודשים במלחמת סחר, תוך הטלת מכסים על סחורות זו של זו. ההסכם מרמז שיציבות גיאופוליטית עדיין יכולה לגבור על סכסוך מסחרי כאשר ההימור גבוה מספיק.
מה הלאה
לא הוכרזו לוח זמנים או מנגנון ליישום ההסכם. שתי המדינות לא אמרו אם יתאמו סיורים ימיים, יחלקו מודיעין, או יפעילו לחץ משותף על איראן לשמור על המיצר פתוח. היעדר הפרטים מותיר מקום לבלבול בהמשך, במיוחד אם עימות בים יעמיד את ההתחייבות במבחן.
איראן עצמה לא הייתה צד להסכם. לטהראן יש שיקולים משלה. לעת עתה, המיצר נותר פתוח, אך המתיחות הבסיסית שהפכה את ההסכם להכרחי רחוקה מלהיפתר. הצעד הבא שייך למפקדים בטהראן – ולצי שעשוי להתבקש לאכוף את ההבנה השברירית.
