תשואת האג"ח האמריקאית ל-30 שנה נשארה מעל 5% לתקופה הרצופה הארוכה ביותר מאז 2007. הסף הזה, שהיה פעם זיכרון רחוק מהתקופה שלפני המשבר הפיננסי, משנה את האופן שבו משקיעים חושבים על סיכון ומעורר דאגות חדשות לגבי נטל החוב של המדינה.
רמה שמשנה את החישובים
במשך שנים, תשואות מתחת ל-5% היו הנורמה. איגרת החוב ל-30 שנה, מדד לעלויות הלוואות לטווח ארוך, בילתה את רוב התקופה שלאחר 2008 קרוב לשפל היסטורי. כעת היא חזרה מעל לקו זה – והיא נשארת שם. משך התקופה הזו חשוב כי הוא מסמן שהתנועה אינה הבהוב זמני. מדובר בבסיס חדש שמאלץ חישוב מחדש בכל השווקים.
כאשר הריבית חסרת הסיכון עולה, כל השאר נקבע מחדש. מניות, אג"ח קונצרניות, נדל"ן – כולם מתחרים מול אג"ח ממשלתית שמציעה לפתע תשואה משמעותית ללא סיכון רב. הדינמיקה הזו כבר מתרחשת. משקיעים מושכים כספים מנכסים מסוכנים יותר ומחנים אותם באג"ח ממשלתיות, מה שדוחף את התשואות על חוב אחר כלפי מעלה ומפעיל לחץ על הערכות השווי של מניות.
השפעות גל על נכסי סיכון
התשואה המתמשכת של 5% משנה את הדינמיקה של נכסי סיכון. תשואות אג"ח גבוהות יותר מייקרות את ההלוואות לחברות ולצרכנים, מה שעלול להאט את הפעילות הכלכלית. הן גם מעלות את שיעור ההיוון המשמש להערכת תזרימי מזומנים עתידיים, ופוגעות במיוחד במניות הצמיחה. נאסד"ק עתיר הטכנולוגיה חש את הלחץ, אך ההשפעה רחבה.
שוקי האג"ח עצמם חשים במתח. לווים קונצרניים מתמודדים עם עלויות ריבית גבוהות יותר, וחברות בדירוג נמוך פגיעות במיוחד. מרווח התשואה בין אג"ח בדרגת השקעה לאג"ח זבל התרחב ככל שהמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על סיכון. זהו סימן קלאסי של זהירות.
דאגות חוב תופסות את מרכז הבמה
רמת התשואה מעלה גם חששות לגבי חוב – הן ציבורי והן פרטי. תשלומי הריבית של ממשלת ארה"ב מטפסים כשהיא מממנת מחדש חוב שפג בתקופת בגרות בריביות גבוהות יותר. עם חוב לאומי שכבר עומד על מעל 34 טריליון דולר, כל עלייה של נקודת אחוז בתשואות מוסיפה מאות מיליארדים לעלויות ההלוואות השנתיות. זה יוצר לולאת משוב: תשואות גבוהות יותר משמעותן שירות חוב גבוה יותר, מה שעלול להוביל להלוואות נוספות, שיכולות לדחוף את התשואות עוד יותר גבוה.
משקיעים עוקבים אחר הודעות ההנפקה הרבעוניות של האוצר האמריקאי לרמזים כיצד הממשלה מתכננת לנהל את צורכי ההלוואות שלה. עד כה, לוח ההנפקות היה כבד, והביקוש החזיק מעמד, אך הסיכון לשביתת קונים עדיין מרחף. אם קונים זרים, במיוחד סין ויפן, יתחילו להתרחק, התשואות עלולות לעלות עוד יותר.
ההתמדה של תשואת האג"ח ל-30 שנה מעל 5% היא תזכורת לכך שעידן הריבית הנמוכה הסתיים. לעת עתה, השוק מסתגל. החודשים הקרובים יראו האם רמה זו הופכת לנורמה החדשה – או רק תחנה בדרך למשהו גבוה יותר.
