בינאנס אמרה השבוע שמספר הולך וגדל של משתמשים בשווקים מתעוררים עוקפים לחלוטין בנקים מסורתיים ומשתמשים בבורסות קריפטו ככלי הפיננסי העיקרי שלהם. התצפית מגיעה על רקע נתונים חדשים מהבורסה שמדגישים כמה אנשים ברחבי העולם מנותקים מהמערכת הבנקאית הקונבנציונלית.
היקף ההדרה הפיננסית
לפי בינאנס, כ-1.3 מיליארד מבוגרים ברחבי העולם אין להם גישה לשירותים פיננסיים כלל. עוד 4.7 מיליארד מבוגרים חסרים גישה לאשראי. ובמדינות בעלות הכנסה נמוכה, כ-1.4 מיליארד חוסכים מרוויחים ריבית אפסית על חסכונותיהם. המספרים האלה מסבירים מדוע כל כך הרבה אנשים במקומות כמו דרום מזרח אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית פונים לפלטפורמות קריפטו לפעולות פיננסיות בסיסיות – שליחת כסף, שמירת ערך, ואפילו נטילת הלוואות.
למה קריפטו הופך לבנקאות
עבור מישהו עם סמארטפון אבל ללא חשבון בנק, בורסת קריפטו היא האפליקציה הפיננסית הראשונה שהוא באמת יכול להשתמש בה. היא לא דורשת היסטוריית אשראי, יתרה מינימלית או סניף פיזי. אפשר לפתוח חשבון תוך דקות, להעביר כסף מעבר לגבולות בזול, ובמקרים מסוימים להרוויח תשואה על נכסים. בינאנס אינה הבורסה היחידה שרואה את השינוי הזה, אבל נתוני המשתמשים שלה מקשים על התעלמות מהמגמה.
התזמון גם אינו מקרי. האינפלציה בכלכלות מתעוררות רבות שחקה את האמון במטבעות המקומיים, ועמלות ההעברות מהעברות כספים מסורתיות נותרו גבוהות. אפליקציית קריפטו שמאפשרת לשלוח דולרים או מטבעות יציבים למשפחה בחו"ל – ולדלג על העמלה של 7% – הופכת לקו הצלה, לא להימור.
הסיכון וההזדמנות
טשטוש הגבולות הזה בין בורסה לבנק מעלה שאלות ברורות. פלטפורמות קריפטו אינן מבוטחות כמו חשבונות פיקדון. אין להן אותן הגנות צרכניות. וכשבורסה מקפיאה משיכות או נפרצת, משתמשים בשווקים מתעוררים עלולים לאבד כל מה שהפקידו באפליקציה ההיא. הרגולטורים במדינות האלה עוקבים, אך רבים חסרים את המשאבים או הרצון להתערב.
לעת עתה, התנהגות המשתמשים כבר כאן. השאלה היא האם התשתית – והכללים – ישיגו את הפער לפני שהמשבר הבא יפגע.
