משמרות המהפכה האסלאמית שיגרו מתקפת טילים נגד בסיס צבאי אמריקאי בכווית, בהסלמה דרמטית של העוינות בין וושינגטון לטהראן. המתקפה, המכוונת לאחד ממעוזי המפתח של אמריקה במפרץ, הורסת כמעט לחלוטין את סיכויי הפסקת האש השבריריים ממילא ודוחפת את האזור לעימות צבאי נרחב יותר.
המתקפה על הבסיס בכווית
הפגיעה פגעה במתקן אמריקאי בתוך כווית, אך פרטים על נפגעים או נזק נותרו לא ברורים. בכווית מוצבים כ-13,500 חיילים אמריקאים, בעיקר במחנה אריפיאן ובבסיס חיל האוויר עלי א-סלאם, מה שהופך אותה למוקד לוגיסטי קריטי לפעולות ארה"ב ברחבי המזרח התיכון. ההחלטה של משמרות המהפכה לפגוע ישירות בבסיס על אדמת כווית מסמנת שלב מסוכן חדש במלחמה הסמויה המתמשכת בין שתי המדינות.
זו אינה מתקפה באמצעות שליח או תקיפת רחפן על נכס ימי. זוהי פעולה צבאית ישירה נגד בעלת ברית ריבונית של ארצות הברית, שבוצעה על ידי הכוח הצבאי החזק ביותר של איראן. בחירת היעד — בסיס באמירות קטנה ועשירה בנפט שניסתה זמן רב להישאר מחוץ לקו האש בין טהראן לוושינגטון — שולחת אות ברור שאף מדינה במפרץ אינה חסינה.
סיכויי הפסקת אש מתאדים
לפני המתקפה היו מאמצים דיפלומטיים זהירים להפחתת המתיחות, כולל שיחות בערוצים אחוריים ותיווך של האו"ם. כעת הם מתים למעשה. המתקפה דוחקת את שני הצדדים לפינה: איראן התחייבה פומבית לפעולה, וארה"ב תהיה תחת לחץ עצום להגיב צבאית. כל תקווה נותרת להפסקת אש בסכסוכים המתמשכים באזור — בין אם בתימן, בסוריה או לאורך הגבול איראן-עיראק — התאדתה.
העיתוי חשוב. המתקפה מגיעה כאשר ארה"ב פורסת מחדש נכסים ימיים במפרץ ודוחפת לעמדה אחידה של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ נגד התוקפנות האיראנית. כעת, כווית עצמה היא קורבן, מה שעשוי לאחד את המועצה או לפרק אותה כאשר מדינות קטנות חוששות להיגרר למלחמה שאינן יכולות להרשות לעצמן.
חוסר יציבות אזורי מחריף
עבור כווית, המתקפה היא תרחיש אימים. למדינה אין שום רצון להפוך לשדה קרב. כלכלתה מסתמכת על יצוא נפט ועל איזון עדין בין האוכלוסייה השיעית הגדולה שלה לבין האליטה הסונית השלטת. מלחמה בין ארה"ב לאיראן על אדמת כווית תהרוס את האיזון הזה. כבר כעת, ממשלת כווית כינסה ישיבת קבינט חירום, אם כי טרם פורסמה הצהרה רשמית.
ברחבי המפרץ, שוקי המניות צנחו ומחירי הנפט זינקו עם היוודע הדבר. סוחרים מתמחרים שיבוש פוטנציאלי בשיט דרך מצר הורמוז, דרכו עוברים כ-20% מהנפט בעולם. ההלם הכלכלי המיידי חמור, אך העלות ארוכת הטווח — סיום המעורבות הדיפלומטית, חזרה לטקטיקות הלחץ המקסימלי של ארה"ב, והסבירות לתגובה איראנית נגד יעדים אחרים במפרץ — עלולה להיות גרועה בהרבה.
עיראק השכנה, שכבר מהווה שדה קרב באמצעות שליחים, תיתפס באמצע. מיליציות עיראקיות המקושרות למשמרות המהפכה תקפו בסיסים אמריקאים שם במשך חודשים. התקיפה בכווית עשויה לאותת שאיראן מעבירה את מיקודה מעיראק למפרץ הרחב יותר.
סיכוני הסלמה צבאית
הצבא האמריקאי טרם הגיב. הפנטגון מסר שהוא "מעריך את המצב" אך לא סיפק פרטים על תקיפת נגד אפשרית. האפשרויות נעות מתקיפת תגמול מוגבלת על מתקן של משמרות המהפכה באיראן ועד למערכה רחבה יותר נגד מערכות ההגנה האווירית או הנכסים הימיים של איראן. הסיכון לחישוב שגוי הוא עצום: כל תקיפה אמריקאית בתוך איראן עלולה לגרור מלחמה בקנה מידה מלא, בעוד שתגובה מדודה עלולה להיתפס כחולשה.
איראן, מצדה, הזהירה כי כל תגובה תיענה ב"כוח הרסני". משמרות המהפכה השקיעו רבות בטילים, רחפנים וסירות מהירות שנועדו להציף את ההגנות האמריקאיות במפרץ. הסלמה של פעולה-תגובה עלולה להסתחרר במהירות.
השאלה המרכזית היא האם אחד הצדדים רוצה במלחמה. שניהם הפגינו בעבר איפוק, נסוגו מהסף. אך המתקפה הזו — פגיעה ישירה בבסיס אמריקאי מרכזי — היא קו אדום שנחצה ואולי בלתי ניתן לחצייה חזרה.
