מה שאקירי הביא
המיומנות הטכנית והניסיון של שאקירי היו מרכזיים בתוכנית המשחק של שווייץ. הוא יכול היה לפרוץ הגנה צפופה במסירה בודדת או בריצה פתאומית. הבעיטות החופשיות שלו העניקו לקבוצה איום שערים אמין. לא פחות חשוב, נוכחותו על המגרש משכה לעיתים מגנים נוספים, ויצרה מרחב לחבריו לקבוצה. ללא כוח המשיכה הזה, צוות האימון חייב למצוא דרכים חדשות לייצר הזדמנויות.
שאקירי שימש גם כגורם מייצב ברגעי לחץ. למעלה מ-100 הופעות וניסיון במשחקים גדולים אפשרו לו להרגיע התקפה נסערת או לעורר קאמבק. העוגן הרגשי הזה נעלם גם הוא.
התאמות טקטיות לפנינו
שווייץ עשויה לעבור למערך גמיש יותר כדי לפצות. במקום ה-4-2-3-1 שלעיתים הציג את שאקירי כיוצר המרכזי, הנבחרת יכולה לפרוס שני חלוצים או להסתמך יותר על מגנים עולים. הקישור יצטרך לקחת על עצמו אחריות יצירתית גדולה יותר. סביר להניח ששחקנים צעירים יותר — לא מוכחים ברמה הבינלאומית — יתבקשו להיכנס לתפקידים שהיו שייכים בעבר לשאקירי.
צוות האימון יצטרך גם לחשוב מחדש על תרגילי הבעיטות החופשיות. שאקירי היה הבועט המועדף. כעת הקבוצה חייבת לזהות אופציה ראשית חדשה ממצבים נייחים. הפרטים האלה עשויים להכריע משחקים צמודים.
פער מנהיגות
שאקירי לא היה רק שחקן אלא קול ותיק. בלעדיו, מבנה המנהיגות של הקבוצה פחות ברור. בכירים אחרים יצטרכו להגביר את השפעתם. סרט הקפטן עשוי לשאת משקל נוסף. מנהיגים חדשים יכולים לצוץ, אבל התהליך הזה לוקח זמן — זמן שאולי אין לשווייץ לפני תחילת הטורניר.
הדינמיקה של הסגל כבר משתנה. שחקנים שבעבר הסתמכו על שאקירי בכדור יצטרכו כעת לסמוך על עצמם. זו יכולה להיות הזדמנות לצמיחה, אבל גם מקור לאי-ודאות.
המשחק הראשון של שווייץ במונדיאל יהיה המבחן האמיתי. עד אז
