אראבינד פרבו, מייסד קריפטוביליס, הכחיש אחריות לניצול לרעה (exploit) שכלל מכשירים שעברו שיבוש, ואמר שלא הייתה לו נראות תפעולית לחברה באותה עת. הגילוי מגיע לאחר שפרבו אישר כי קריפטוביליס נמכרה לגורם לא ידוע מוקדם יותר השנה, כאשר הרכישה נסגרה חודשים לפני שהתרחש הניצול.
המכירה והפער שבא לאחריה
פרבו חשף כי החברה נרכשה חודשים לפני הניצול. זהות הרוכש נותרה חסויה. בהצהרה שהתייחסה לאירוע, פרבו הודה כי סייע לצוות ההנהלה הנוכחי בכמה אירועים — אך הדגיש כי סיוע זה אינו שקול למעורבות יומיומית.
הוא הכחיש כל נראות תפעולית לפעילות השוטפת של החברה. ההבחנה הזו חשובה. הניצול כלל מכשירים שעברו שיבוש, אך העובדות כיצד אותם מכשירים נפרצו לא יוחסו לאף גורם ספציפי.
מה פרבו למעשה אמר
ההגנה של פרבו נשענת על טענה פשוטה: הוא לא ניהל את החברה כאשר המכשירים המשובשים הפכו לבעיה. הוא הודה שסייע לצוות ההנהלה הנוכחי בכמה אירועים, אך הכחיש אחריות לניצול עצמו. אין אינדיקציה שהוא מפנה אצבע מאשימה למקום אחר — הוא רק משרטט קו בין תפקידו בעבר כמייסד לבין מעמדו הנוכחי כמי שאין לו שליטה תפעולית.
הפער בין "סייע בכמה אירועים" לבין "ניהל את החברה" עושה כאן עבודה רבה. זו הבחנה שעורכי דין אוהבים. זו גם הבחנה שמשתמשים שנפגעו מהניצול עשויים למצוא מתסכלת, בהתחשב בכך ששמו של פרבו עדיין קשור לחברה שייסד.
מדוע התזמון בעייתי
רכישה שנסגרת חודשים לפני ניצול היא לעיתים נדירות העברה נקייה. הנהלה חדשה יורשת תשתיות, מכשירים וכל חוב תחזוקה שהשאיר הבעלים הקודם. פרבו אומר שלא הייתה לו נראות לפעולות אלו לאחר המכירה. אם זה נכון, הדבר מצמצם באופן ניכר את חלון אחריותו.
אך המכירה עצמה — לגורם לא ידוע — פירושה שאין ישות ציבורית לבדוק. אין רוכש בשם שיכול להשיב לשאלות. אין דיווח רגולטורי לנתח, לפחות לא כזה שפורסם. היעדרות זו כשלעצמה מהווה בעיה למי שמנסה להבין מי אחראי למכשירים המשובשים.
מה שנותר לא פתור
צוות ההנהלה הנוכחי לא הגיב באופן פומבי להצהרתו של פרבו. הרוכש החסוי לא נקב בשמו. והניצול עצמו — המנגנון מאחורי המכשירים המשובשים — נותר ללא הסבר בעובדות שפורסמו עד כה.
פרבו שרטט את הקו שלו. האם המפעילים הנוכחיים יקבלו את הקו הזה, או שמא משתמשים שנפגעו ידחפו назад, הוא הדבר הבא שיש לעקוב אחריו. לעת עתה, המייסד בחוץ, הרוכש שותק, והמכשירים עדיין במרכז שאלה שאיש לא ענה עליה.
