סבב המשא ומתן הגרעיני האחרון בין ארצות הברית לאיראן נקלע לקיפאון, כאשר שני הצדדים אינם מצליחים לגשר על הפער סביב התעקשות טהראן לשמור על זכויות ההעשרה. המשבר מאיים למוטט חודשים של דיפלומטיה זהירה ועלול להסלים את המתיחות ברחבי המזרח התיכון.
מה טרפד את השיחות
נקודת המחלוקת היא דרישת איראן להשאיר את תוכנית העשרת האורניום שלה ברובה ללא פגע, עמדה שארה"ב דחתה זה מכבר כקו אדום. טכנולוגיית העשרה יכולה לשמש לבניית דלק גרעיני לאנרגיה — או, בטיהורים גבוהים יותר, לנשק. המשא ומתן ניסה להגביל את כושר ההעשרה של איראן מאז קריסת ההסכם המקורי מ-2015, אך הסבב האחרון לא הניב התקדמות. גורמים רשמיים הבקיאים בדיונים תיארו את האווירה כ"קפואה" לפני ששני הצדדים עזבו מבלי לקבוע מועד לחידוש.
עמדת איראן נשארת איתנה
טהראן טענה באופן עקבי שהעשרה היא זכות ריבונית על פי האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. ממשלת איראן אומרת שהיא רוצה את היכולת למטרות שלום ואין לה כוונה לנשק אותה. אבל עמדה זו מעוררת ספקנות בוושינגטון ובקרב בעלות ברית אירופיות, שמצביעות על מתקני ההעשרה החשאיים של איראן בעבר כסיבה לחוסר אמון. עם הקפאת השיחות, איראן המשיכה להרחיב את מאגר האורניום המועשר שלה — צעד שמסבך עוד יותר כל הסכם עתידי.
השלכות פוטנציאליות לאזור
המשא ומתן התקוע אינו מתקיים בחלל ריק. כשלון או הפסקה בלתי מוגבלת עלולים לעודד קיצונים משני הצדדים. במזרח התיכון, מדינות המפרץ וישראל רואות באיראן בעלת יכולת גרעינית איום קיומי. אם הערוצים הדיפלומטיים ייסגרו, הסיכון לטעות בחישוב או לפעולות חשאיות גובר. הדינמיקה הביטחונית האזורית כבר שברירית לאחר שנים של סכסוכי פרוקסי בתימן, סוריה ועיראק. ואקום דיפלומטי עלול גם להעניק לרוסיה וסין יותר השפעה באזור, כשהן ממשיכות בקשרים כלכליים וצבאיים עם טהראן.
אדוות דיפלומטיות גלובליות
מעבר למזרח התיכון, הקיפאון מסבך מאמצים בינלאומיים רחבים יותר לשמור על נורמות אי-הפצה. מדינות אחרות צופות לראות אם ארה"ב יכולה לנהל משא ומתן על הגבלות על העשרה או אם המסגרת מ-2015 מתה לצמיתות. החותמות האירופיות על ההסכם המקורי — צרפת, גרמניה ובריטניה — ניסו להציל משהו, אך ללא מעורבות ארה"ב-איראן, האפשרויות שלהן מוגבלות. סבא, הפיקוח הגרעיני של האו"ם, הזהיר שהגישה שלה לאתרים איראניים מצטמצמת, מה שמקשה על הווריפיקציה.
השאלה כעת היא האם אחד הצדדים מוכן לרכך את עמדתו לפני שהקיפאון יהפוך לבלתי הפיך. לא נקבעו שיחות חדשות, ושני הצדדים אותתו שהם מוכנים להמתין שהשני יתיש. ככל שהקיפאון נמשך, כך האזור — והעולם — יצטרכו לחיות עם ההשלכות.
