NEAR Intents, פרוטוקול חוצה-שרשראות, הודיעה כי חסמה נכסים בשווי 50 מיליון דולר הקשורים להאקרים מאחורי פרשת Bitget. הפרוטוקול טוען כי הוא מונע באופן אקטיבי הלבנת כספים גנובים דרך הרשת שלו. מהלך זה מעמיד אותו בעימות עם THORChain, שירות חוצה-שרשראות נוסף, אשר טוען כי אינו מצנזר עסקאות באופן סלקטיבי.
כיצד נעצרו הכספים
NEAR Intents לא פירטה את המנגנון המדויק, אך המדיניות המוצהרת של הפרוטוקול היא לסנן ולחסום תזרימים הקשורים לגניבות ידועות. במקרה זה, 50 מיליון הדולר הקשורים להאקרים של Bitget נעצרו לפני שיכלו לנוע הלאה. הפרוטוקול מציג זאת כמאפיין ליבה, ולא כהחלטה נקודתית.
העמדה המנוגדת של THORChain
THORChain, שגם היא מאפשרת החלפות חוצות-שרשראות, נקטה בעמדה שונה. היא מצהירה כי אינה מצנזרת עסקאות באופן סלקטיבי. משמעות הדבר היא שכספים ש-NEAR Intents עשויה לחסום עשויים עדיין לנוע דרך THORChain, בהתאם לאופן יישום כללי הפרוטוקול. שתי הגישות מדגישות פער הולך וגדל באופן שבו תשתיות חוצות-שרשראות מתמודדות עם כספים בלתי חוקיים.
הקשר לפריצת Bitget
50 מיליון הדולר קשורים לאותם האקרים שניצלו את Bitget, בורסת קריפטו. פרטי הפריצה — מתי התרחשה, כמה נלקח בסך הכל — לא הוצגו במלואם בעובדות. מה שברור הוא ש-NEAR Intents זיהתה את הקשר ופעלה לעצור את הלבנת הכספים.
מה המשמעות עבור משתמשי חוצות-שרשראות
עבור משתמשי פרוטוקולים חוצי-שרשראות, האירוע מדגיש שאלה בסיסית: מי מחליט אילו עסקאות מותרות? NEAR Intents אומרת שתחסום כספים גנובים. THORChain אומרת שהיא לא תבחר ותסנן. אף גישה אינה נטולת פשרות. חסימה יכולה למנוע הלבנה אך דורשת נקודת שליטה מרכזית. אי-חסימה שומרת על ניטרליות אך עלולה לאפשר לכסף גנוב לזרום.
חסימת 50 מיליון הדולר היא אחד מההתערבויות הגדולות שפורסמו פומבית מסוגה. היא גם מעוררת שאלות מעשיות לגבי האופן שבו פרוטוקולים אחרים יגיבו אם אותם כספים ינסו לנוע דרכם. לעת עתה, הכסף הקשור להאקרים של Bitget תקוע בצד של NEAR Intents בגדר.
מה יקרה לאחר מכן תלוי בשאלה אם ההאקרים ינסו להעביר את הכספים דרך שרשראות אחרות. אם יעשו כן, התגובה של אותם פרוטוקולים תבחן האם גישתה של NEAR Intents היא חריגה או תחילתו של שינוי רחב יותר. THORChain כבר הבהירה את עמדתה, אך שירותים חוצי-שרשראות אחרים טרם הביעו דעתם.
