בנקים ברחבי אסיה מפנים כמויות שיא של חוב לייצור שבבי בינה מלאכותית ולפרויקטים של מרכזי נתונים, גל הלוואות שיוצר ריכוזי חשיפה מסוכנים לסקטור הטכנולוגיה ועלול להפוך כלכלות שלמות לפגיעות אם תנופת ההשקעות ב-AI תתקרר.
היקף השינוי חסר תקדים, כאשר מוסדות פיננסיים במדינות רבות מרחיבים את תיקי ההלוואות שלהם ללקוחות טכנולוגיה בקצב שמתחרה כעת בענפים מסורתיים כמו נדל"ן וייצור. המגמה משכה את תשומת לבם של רגולטורים ואנליסטים, המזהירים כי היציבות הפיננסית של האזור קשורה יותר ויותר לגורלם של קומץ תעשיות מונעות AI.
לאן הכסף זורם
עיקר ההלוואות החדשות זורם לחברות שבונות ומפעילות את התשתית שמאחורי ה-AI: מפעלי ייצור מוליכים למחצה, מרכזי נתונים בהיקף עצום, ומערכות החשמל והקירור הנדרשות להפעלתם. פרויקטים אלה עתירי הון, ולעיתים קרובות דורשים השקעה ראשונית של מיליארדי דולרים, והבנקים להוטים לממן אותם בשל הביקוש הצפוי לטווח ארוך לשירותי AI.
במדינות כמו דרום קוריאה, טייוואן ויפן, שבהן ייצור טכנולוגי הוא כבר עמוד תווך של הכלכלה, הריכוזיות חריפה במיוחד. המלווים שם מחזרים באגרסיביות אחר יצרניות שבבים ומפתחי מרכזי נתונים, ומציעים תנאים נוחים ומסנטטים הלוואות כדי לפזר את הסיכון. אך ככל שבנקים נוספים מצטרפים, החשיפה הכוללת של המערכת הפיננסית לסקטור בודד ממשיכה לטפס.
מדוע הרגולטורים מודאגים
החשש אינו מכך ש-AI היא הימור גרוע - רחוק מכך. הבעיה היא מה יקרה אם ההימור יתפוגג. אם הביקוש לשבבי AI או לשירותי ענן יאט, או אם שחקן מרכזי ימעד, השפעות הרוחב עלולות להיות חמורות. בנקים המחזיקים בנפחים גדולים של חוב הקשור ל-AI יתמודדו עם עלייה בחדלות פירעון, מה שיאלץ אותם להדק את האשראי באופן גורף. זה, בתורו, עלול לחנוק את המימון לתעשיות אחרות ולדחוף כלכלות למיתון.
שלא כמו תיק הלוואות מגוון, ריכוזיות בטכנולוגיה משמעה שזעזוע בודד - הגבלת סחר, נסיגה טכנולוגית, או ירידה חדה בהוצאות התאגידיות - יכול לפגוע בבנקים רבים בו-זמנית. כמה בנקים מרכזיים באזור החלו לבצע מבחני עמידות למוסדות הפיננסיים שלהם בתרחישים שבהם ההשקעה ב-AI יורדת בחדות, אך התוצאות טרם פורסמו.
הסיכון מוגבר על ידי השזירה ההדדית של שרשראות האספקה באסיה. האטה בייצור שבבים בטייוואן, למשל, תשפיע במהירות על יצרני רכיבים בדרום קוריאה ועל מפעלי הרכבה בדרום-מזרח אסיה. בנקים שהלווו לחוליות מרובות בשרשרת זו עלולים למצוא עצמם חשופים מכמה כיוונים בו-זמנית.
מה מניע את תנופת ההלוואות
שיעורי ריבית נמוכים בכמה כלכלות באסיה הפכו את הלוויה לזולה, והבנקים יושבים על פיקדונות בשפע. במקביל, המירוץ העולמי לבניית תשתיות AI יצר ביקוש בלתי נדלה לכאורה להון. חברות טכנולוגיה שהסתמכו בעבר על הון סיכון או שוקי מניות פונות כעת להלוואות בנקאיות כדי לממן את התרחבותן, והמלווים שמחים להיענות.
גם ממשלות מילאו תפקיד. מדינות אסיה רבות מציעות סובסידיות והקלות מס לפרויקטים הקשורים ל-AI, ובכך מפחיתות למעשה את הסיכון למלווים. הדבר עודד בנקים להוריד את המשמר, בהנחה שהמדינה תגבה את התעשייה אם דברים ישתבשו. אך תמיכה כזו אינה מובטחת, במיוחד אם תקציבים פיסקאליים ייקלעו ללחץ.
לעת עתה, ההלוואות נמשכות. הבנקים מדווחים על ביקוש חזק מלקוחות AI ומגלים מעט תיאבון לסגת. אך סיכון הריכוזיות הולך ומצטבר, והוא לא יופיע ברווחים הרבעוניים עד שיהיה מאוחר מדי. חלק מהרגולטורים שוקלים הגבלות על חשיפה סקטוריאלית או דרישות הון גבוהות יותר להלוואות טכנולוגיה, אך לא הוכרז על פעולה מתואמת.
מה שברור הוא שהבריאות הפיננסית של אסיה שזורה כעת בתנופת ה-AI באופן שמעטים צפו לפני שנים ספורות בלבד. אם יתברר שזה הימור חכם או בועה מסוכנת יהיה תלוי באופן שבו הטכנולוגיה תתפתח - והאם לבנקים יהיה המשמעת לנהל את חשיפתם לפני שהמוזיקה תפסיק. המבחן הבא מגיע בהמשך השנה, כאשר כמה פרויקטים גדולים של מרכזי נתונים מתוכננים לצאת לדרך ויצטרכו להשלים את המימון שלהם.
